בהתבסס על המאפיינים הארכיטקטוניים שלהם, מתגי LAN מסווגים גם לשלושה סוגים:-מתלה, תצורה- קבועה עם חריצי הרחבה ותצורה- קבועה ללא חריצי הרחבה. מתגים-המורכבים על מתגים הם מתגים מבוססי חריץ- עם מדרגיות טובה, התומכים בסוגי רשת שונים כגון Ethernet, Fast Ethernet, Gigabit Ethernet, ATM, Token Ring ו-FDDI, אך הם יקרים יותר. מתגים רבים-מתקדמים משתמשים במבנה-מותקן על מתלה. למתגי{10}}תצורה קבועים עם חריצי הרחבה יש יציאות קבועות וכמה חריצי הרחבה. מתגים אלה תומכים בסוגי רשת יציאות קבועות וניתן להרחיב אותם כדי לתמוך בסוגי רשת אחרים. המחיר שלהם בינוני. מתגי{14}}תצורה קבועים ללא חריצי הרחבה תומכים רק בסוג אחד של רשת (בדרך כלל Ethernet) ומתאימים לרשתות LAN בעסקים קטנים או בסביבות משרדיות. הם הזולים והנפוצים ביותר.
לפי מודל הרשת שבע- של OSI, ניתן לחלק את המתגים גם למתגי שכבה 2, מתגי שכבה 3, מתגי שכבה 4 וכן הלאה, עד למתגי שכבה 7. מתגי שכבה 2, הפועלים על בסיס כתובות MAC, הם הנפוצים ביותר ומשמשים בשכבות הגישה לרשת והצבירה. מתגי שכבה 3, המחליפים נתונים על בסיס כתובות IP ופרוטוקולים, משמשים בדרך כלל בשכבת הליבה של רשת, ובמידה פחותה בשכבת הצבירה. לחלק ממתגי שכבה 3 יש גם יכולות מיתוג של שכבה 4, המאפשרות להם לקבוע את יציאת היעד על סמך מידע יציאת הפרוטוקול של מסגרת הנתונים. מתגים בשכבה 4 ומעלה נקראים מתגים התומכים בתוכן{14} ומשמשים בעיקר במרכזי נתונים באינטרנט.
